מכתב

מכתב לבודדים, שמחכים לשעה שבה ניתן יהיה להירדם מבלי להתעורר לפני זריחת השמש, שבוהים בשמי הלילה-זרועים בכוכבים ומאזינים למנגינת מטוסי הענק החולפים ומפנטזים על כנפיים. מכתב לעצובים, שלא הגיע להם, מכל האנשים שאפשר לבחור, מתוך המבחר האנושי המאוכסן על גבי הכדור, שדווקא להם לא הגיע להפסיד. מכתב מנחם ומרגש, מכתב ארוך שאפשר לקרוא שוב ושוב, מכתב מחמם שאפשר לשמור בכיס הפנימי של המעיל ולשלוף באיזו רכבת מהירה שחולפת דרך הצד המזרחי אירופה.

מכתב משוכתב ומרופד לפרטי פרטים, מכתב מדוקדק מדויק ועמוס תיאורים. מכתב חוצה יבשות-מכתב חוצב להבות. מכתב משוחד שמנסה להעביר דרכי מסר כפול – מכתב שלא אבין כי אומרים עליו שהוא סתום. מכתב מכאן, אל מקום רחוק. מכתב מהיום אל החלל החיצון. מכתב שאכתוב ואשלח ואקבל בגיל חמישים, חתיכת נייר מלוכלכת שמקווה לעשות את דרכה אל היעד.

מכתב עדין, שקט ורוגע שלא שופט ולא נעלב

כבר זמן די ארוך שלא כתבתי בפראות מספקת, כבר הרבה יותר זמן ממה שאני זוכר, כבר לפחות כמה חודשים שאני שומר על עצמי ממותן-מאוזן, שומר על המילים ושולף אותן רק כשאני כועס, והתחלתי לכעוס כמו שמעולם לא כעסתי, התחלתי גם לשלוט בעצמי קצת יותר התחלתי להבין שכל מה שאני חושב על מה יהיה זה לא רלוונטי כי בין כה וכה מה שאמור לקרות יקרה ממילא, ולא בקטע תנ״כי, פשוט כי דברים קורים.

כבר זמן די ארוך שאני מציב לעצמי יעדים ומסמן רק את מה שהצלחתי ושוכח את מה שלא הושלם, אני מספר סיפורים חדשים וישנים שוב ושוב בראש שלי ומקווה שאחד מהם יצליח לעורר בי איזו תובנה שאולי תנחם אותי לכמה רגעים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *