סיפור של סבא

סבא, מה יש מאחורי החומות האלה?
זה סיפור ארוך, ביום אחר
סבא! אבל אני לא יודע
לא יודע מה ילד?
מה יש מאחורי החומות האלה
יש שם דובים גדולים!
לא נכון סבא, אני יודע שאין פה דובים גדולים יותר
אוקיי, אתה בטוח שאתה רוצה לשמוע מה יש שם?
כן! בטוח!

יש שם אנשים כמונו
מה?
כן, אנשים כמונו
ולמה הם מתחבאים מאחורי החומה
זה מסובך
אז מה! אני ילד גדול סבא, אני כבר יודע לספור
טוב טוב, אל תיעלב
יש שם מאחורי החומה אנשים שלא כל כך חושבים כמונו
מה? לא חושבים כמונו? אז איך הם חושבים? עם בהונות הרגליים במקום עם הראש?
אמרתי לך שזה מסובך! אין לי כוח לזה, מספיק
אבל סבא! הבטחת!

טוב
הבטחתי,
לפני הרבה הרבה שנים, כל העולם חי ביחד, והכל היה טוב. ויום אחד כל האנשים בעולם התחילו לדבר במילים קצת שונות
מה זאת אומרת שונות? כמו אנגלית ועברית?
כן קצת כמו אנגלית ועברית אבל עוד לא ידעו לתרגם אז. בכל אופן, אם היית מנסה לקנות עגבניות אצל אותו מוכר עגבניות שאתה קונה אצלו המון שנים ופתאום הוא לא מבין מה אתה אומר, היית מפסיק לקנות אצלו, נכון? בדיוק. אז האנשים הפסיקו לקנות עגבניות אצל האנשים שהם קנו אצלם עגבניות כל החיים והלכו לקנות עגבניות רק אצל מי שדיבר איתם באותה השפה
ואחרי שעבר כמה זמן, כל האנשים שדיברו את אותה שפה ועברו לגור באותו אזור שבו דיברו רק שפה אחת וקנו עגבניות רק אצל אלו שדיברו איתם את אותה השפה שממילא היו עכשיו גם הכי קרובים, גילו שהם חושבים אחרת משכניהם, שאת אותה השפה הם דוברים. מיד הרימו את רגליהם והעמיסו את כל רכושם ועברו לצד אחר, כדי שסביבם יהיו רק אנשים שאת אותה השפה הם דוברים ובכל עניין שעולה, באותה הדעה הם מחזיקים. ותנחש מה קרה כמה זמן אחרי כן?
מה קרה, סבא?
עלה עניין שבו לא היו כולם אחידים
ושוב הרימו מיטלטליהם אנשים ועברו לצד אחר שבו כולם מסכימים.
אוקיי סבא, זה סיפור שנשמע כמו סיפור עם מוסר השכל אבל איך זה קשור לאנשים מאחורי החומה?
סבלנות ילד, סבלנות
איפה הייתי? אה כן, מקום שבו כולם מסכימים
ובכן, ההיסטוריה חזרה על עצמה כמה פעמים מאז, כי זה פשוט טבעה של היסטוריה ואנשים התחברו והתפצלו עד שאי אפשר היה להבדיל ביניהם, מי הגיע מאיזה צד והסבא של מי איפה נולד
וגם חילוקי הדעות נהיו כל כך מורכבים שאף אחד כבר לא הבין צדדים אחרים
ואז הגיע טכנולוגיה ועשתה הכל פשוט וגם להפריד כבר לא הרגיש כמו טעות, אז הרימו מושבות וביניהם המון חומות ובכל מושבה טמנו אלף איש
למה אלף סבא? למה לא מיליון?
כי באלף אנשים החליטו, יותר כיף לחיות. אין עבריינים וגם אין פשע וכולם מכירים את כולם. ואין צורך בשוטרים, יש רק שוטר ואין שם מסכנים כי כל אחד עוזר לאחר. ויש שם הרבה יותר מותר מאסור והשמש גם זורחת שם לעיתים יותר תכופות ואין שם גם פחדים מרעב או מלחמות
אנשים לא זורקים שם זבל ברחוב ולא כי אסור אלא כי כל העיר היא כמו בית אחד גדול
ומאז שהוקמו החומות אין בעיות וכל העולם מסתדר בלי צרות
וזה מה שיש מאחורי החומות
הבנתי סבא, אפשר ללכת ולבקר שם מעבר לחומות?
לא ילד! אסור
החיים ככה עכשיו, הרבה יותר טובים, היו אנשים שניסו מאז לשנות את המצב אבל כל הנסיונות כשלו וכל מה שהם עשו זה למצוא את מותם. זה עצוב לחשוב, אתה צודק בהחלט, שבני אדם לא יכולים להסתדר. אבל ככה נהיה פה, זו לא אשמתנו, אנחנו רק מנסים לשרוד

תגובה אחת בנושא “סיפור של סבא”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *