מילים מלמטה

״כבר הייתי פה פעם״ עברה המחשבה בראש מימין של אוזן לאוזן שמאל ושוב פעם לחש איזה קול נמוך ורועד כזה פנימה והוא יודע את כל התשובות ומשתמש בכל המילים הנכונות ״תפנה פה ימינה, שים לב בעיקול – הימנע מהקצוות המחודדים״ וכל מה שהצלחתי לחשוב זה על העומק המפתה והמושך הזה של הקול הכהה שלא הכרתי אבל המשיך לדבר אליי בפנים בביטחון שהצעיד אותי קדימה והלאה

תרוקן את כל המחסניות שלך עכשיו על גופי, לבשתי לכבודך את שמלת הכלה הלבנה שלי ועוד רגע חריצי הכדורים שלך ינקדו אותי באהבה אדומה מדממת שתזרום אל הביוב האנושי שלנו שזורם הלאה אל הים. חבק את גופי המפורר שנעלם לאט מבין אצבעותייך שאוחזות בי חזק ומאבדות תחושה של מציאות – קח את נשמתי המרחפת מעלה אל השמיים לטיול בין כל הזיכרונות היפים שזכרנו יחד – אל הימים שהתעוררנו מאוחר ואל הלילות שלא ישנו, קח אותי אל החופים הלבנים שדמיינת באוזניי ואל דרכי העפר המאובקות ששרפנו יחד. כתוב לי מכתבי אהבה ארוכים ומשתפכים שיגרמו לי לבכות שיתפסו לי את הלב מבפנים – שיחזירו אותי לבין ידייך המחבקות תחת עינייך העומדות לפרוץ בדמעות של אושר ושל עצב. שלח לי נשיקה באוויר שתרחף ותנחת על שפתיי האדומות שלא הרגישו חום מאז שעזבתי אותך. תניח את שאריות הגוף שלי בקבר שתיכננו ומעולם לא חשבנו שייפתח – תביט אליי מונח על שתי רגלייך כשאני שוכבת על גבי עם הפנים אל האדמה והשמיים ותבין שאהבת אותי ולא את גופי. תבכה על כל מה שכבר לא נראה ביחד, תבכה כי כבר לא תשמע את קולי בבוקר טוב או בערב גשום – כבר לא אדפוק על הדלת בזמן שתתקלח – כבר לא אעיר אותך משנתך כשאני חולמת ומתגלגלת בין המצעים – כבר לא אכין לך ארוחת ערב ולא אטעם את הקפה החזק שהכנת לי בכל בוקר. לא אגלה עוד סודות ששמרת ממני ולא אקרא מחברות סודיות שרק חיכית להזדמנות הנכונה להראות לי. כבר לא אשמע את מחשבותייך כשאתה עצוב ומתגעגע ולא אנשק את שפתייך המקומטות.

אני מונחת פה ואתה מעל וממשיך להסתובב
אל תחשוב על מספר הרגעים שעוד נותרו לך ואל תחשב את כל המהלכים הנכונים עד לרגע שבו כבר לא תוכל להלך יותר.
אני בטוחה שלא תסכים אבל נסה גם לא לחשוב עליי יותר מדי – אל תיתן לעולם שלא נראה להעסיק אותך – ישנם מספיק עולמות נראים ומתגלגלים לחשוב עליהם, תינוקות וילדים ושאיפות גדולות. חלומות גדולים עוד יתגשמו הרבה אחרי שכולנו כבר נהפוך לזיכרון וגם הזיכרון שלנו ושל כל מי שנעלם לפנינו יעלמו עם הזמן שימשיך לזוז

יש מבצע

מידע בא והולך ובא והולך ושום דבר לא נשאר למעט שאריות השלשול המילולי הטרוריסטי המאיים להפר את שלוותנו המופרעת ממילא בידי כל הדברים שבידינו לבחור אבל לעולם לא נדע זאת

קטועי רגליים ועוטי רטיות אינם מנת חלקו של עולם אנושי הם אינם חלק ממה שצריך לקרות הם חלק ממה שקורה – מלחמות ותירוצי אצים לקרב נשמעים כל כך מוצדקים כשעיני הבוחרים מסונוורות על ידי זרקורי המיסוך המערפל שמשבח את יכולות הקרב הנעלות ומזניח את האפשרות של מניעת הלוויות צבאיות אחידות כי אין בכל מה שלא מתרחש שום רומנטיקה או ניחוח של אקשן והרוגים לנצח יצטיירו מרתקים ועצובים עמוסי סיפורי חיים קצרים שנקצרו מוקדם
והבוקר, איום חדש במהדורת החדשות שמתכנן לחסל את כל הנראה לעין עד שכבר לא יהיה מה לחסל ואני מתחיל לחשוב שכל האיומים הקיומיים האלה כבר נהיו שחוקים לאללה-לחסל אותי או להתאסלם כבר לא מרעיד לי את הביצים או את הברכיים-יותר מזכיר לי בדיחה מגוחכת או דיבור של משוגע-טרוריסטים עם רובה צעצוע, רשימה של איומים מוכנים מראש וערוץ ביוטיוב – בטח באגס באני גם היה מצטרף לשורות הארגון אם רק היו מקבלים ארנבים לארגוני טרור והיה חולם על שבעים ושתיים בתולות ארנביות שיעשו איתו מיליוני ארנבונים קדושים אחרים שילחמו בעבור הקודש המדמם הזה שמטהר ופוצע ומחסל

קצת קשה לקחת ברצינות טרוריסט שיושב בחדר עריכה ומחבר סרטון של פיצוץ לסרטון של ירי צלף ומתלבט איזה אפקט להכניס בין שני הקטעים ונתקע לו המחשב כי לא היה לא מספיק כסף כדי לשדרג את הזיכרון הפנימי כשקנה את המחשב בשם אללה בחנות של אפל וכל זה בארשת רצינית ובחסות האיסלאם הקיצוני והרצון לרצוח את כל הכופרים אבל עכשיו צריך להתפנות מכל המטרות הקדושות ולקנות מק חדש, יש מבצע!