תתחיל בקטן

תתחיל בקטן, אל תתפוצץ
אל תיתן לאיסורים שלי להיכנס לך לראש אבל תן למים שלך לזרום דרך החריצים שכבר סדקתי.
תסתכל לשמיים ותספור כוכבים ותשאל משפטי סימני שאלה – תושיט את היד ותמשוך בירח שירד לו משם מגבעות החושך, שיאיר לנו בלילה קצת יותר חזק – שימלא את הצל שמפחיד להביט בו.
תתחיל בקטן, תשתמש בכפית
תאסוף עוד ועוד ערימות של חול וחיוכים – תבכה דמעות גדולות במנות של קמצוץ מלח ותבלע בעיניים פקוחות את כל הרעש מסביב. תשלח את היד ונסה לאחוז בה, היא הולכת לקראת הקצה של השביל -ועינייה פקוחות, היא עומדת לדמוע למרות שמעולם לא הבטחת לה כלום
תקיא ותקיא ושוב פעם תקיא אבל במנות קטנות כי גם אתה עוד די קטן, אבל זה ישתנה אל תדאג לרגע, העולם יסתובב ואתה תזדקן, כדורי הגלקסיה שפועמים באור לבן ימשיכו לשרוף חלומות אחרייך – כשאתה כבר מזמן תהיה רק אבק.
ספר לי סיפור פשוט של אהבה, על איש ואישה ועיניים מחייכות – על צד אחד של המדרכה שלעולם לא תוכל לשכוח ועל בניינים שמעולם לא נכנסת אליהם אבל הם תקועים לך בראש – על געגוע כואב ששורף לך פנימה ומזכיר לך כמה אתה עכשיו לבד.
תכעס עליי בלהט בדיוק כמו שאתה אוהב – תשלח אגרופים אל הבטן כשזרועותייך מקיפות לי את המותניים ורגליי קורסות אל החול
תבטיח כמו שמבטיחים לילדים, שהכל באמת יהיה בסדר. שגם אני אצליח ללכת בשביל המסתורי הזה שנמתח משם והלאה, שלא את כל הטעויות רק אני אעשה, שהחיוך שהיה ועדיין מרוח לא יצליח לרדת מהפנים לעולם.
תסתכל במראה למרות שכבר גדלת ואמרו לך ״די ילד, עכשיו הזמן להתבגר״ ותעשה פרצופים של חייזרים  מהחלל.
תצעד בביטחון כאילו אתה יודע מה מסתתר בקצה של השביל
תשליך לכל עבר את כל מי שיודע את כל המידע שיש בעולם
תתחיל בקטן, תגיד לי אתה שומע?
אני כבר עייף ועכשיו אני הולך לישון

ישראל – היום?

עוד פצצה חדשותית מרגשת התנפצה באוזניים ועכשיו אני צריך להסב את תשומת ליבי אל הסחת הדעת המטשטשת החדשה שהדביקו לי על כל מסך-נתקל-בעין כלי התעמולה והסימום של ראש הממשלה הכי פחות נבחר מאז שהוקמנו – שעומד במבחן ולי זה אמור להזיז-ולמען האמת, זה לא.
מספרים לי בחרדת נפש שכלב השמירה של הדמוקרטיה עומד להישאר בלי ביצים ושחוקים שנתפרים במידות ספיציפיות הם תמיד חוקים רעים ועל אף כל המוסריות הכפולה הזאת לא נראה שמשהו עומד להשתנות. וכאילו כל זה לא מספיק מבלגן – גם הימין הנהדר דואג לזרוק קיסם למדורת השבט ולהודיע כי צריך להיערך למגוון תרחישי האימה בהם עוד עלול השמאל לצבור כוח – אין ספק שהפנאטים האלה חנוטים כבר כל כך הרבה זמן בחליפות הכנסת וההדר שלהם שהתייבש להם המוח. השמאל כל כך מפולג שגם לקרוא לעצמו שמאל זה לא עניין שניתן להסכים עליו.

ואני שותה את ידיעות החדשות המנומקות שפוצחות בהתקפה על בעלי האינטרסים שאף פעם לא ממש ברורים האינטרסים שלהם-אולי כסף-אולי כוח-אולי רשע טהור ודווקא שמו של השטן הזה שעומד מאחור במחשכים עם סיגר שמן שקצהו מאיר באדום את קצה אפו לא מזכיר את שמו של לוציפר או אף אחד מאחיו – אלא מזכיר שם של ילד כאפות ממושקף שבטח מצא את עצמו נעול יותר זמן בלוקר מאשר בכיתה בתיכון האמריקאי המלוקק והנחשב שאליו נשלח בינקותו.
שלדון. וואט-דה-פאק.
משהו כמו מעצמה אירופאית במאה ה-18 שפורצת את גבולות המפה הקיימים ודורסת כל שמץ של זרות ומתרבתת את פראי היבשות הצבעוניות אליהן הגיעה – כך גם דוד שלדון-וואט-דה-פאק מלמד אותנו מה נכון ועם מי צריך לעשות ביזנס ואם נהיה ילדים מספיק טובים אומנם לא יגיע סנטה כי אנחנו יהודים אבל אולי נהיה עשירים. שלדון-וואט-דה-פאק מתנהג כמו ילד עשיר ומזיל ריר בחנות צעצועים גדולה – קונה את כל מה שידו הקצרה משגת, מבובה לאופניים או אופנוע ועד למוכרים בחנות.
ועכשיו ברצינות, כי גם למבוגרים מותר להתבדח אבל רק אם הם יבטיחו להיות גם רציניים, אז ברצינות: הוא מחלק בחינם עיתון שרוב האנשים היו גם מנגבים איתו את התחת אם רק היו מחלקים אותו בתור נייר טואלט, אבל שקט אסור להגיד את זה אחרת יחשבו שהוא חרא.
אז אולי נדבר על נאורותו המפעימה, על ציטוטיו המרגשים; ״הפלסטינים הם עם מומצא שכל ייעודו השמדת ישראל״ וממשיך ״ישראל לא תשרוד בתור דמוקרטיה״ ובטח כי יש לו איזה עשרות מיליארדי אפסים בחשבון הבנק הוא חושב שגם אנחנו אפסים וגם אנחנו מיליארדים אז הוא יכול להתבדח על רכישת עיתון אחר, קטן כזה – הניו יורק טיימס, כדי שיסקרו את הקונפליקט הכל כך סקסי ומרגש בצורה שתוציא את ישראל קצת יותר בר רפאלי וקצת פחות גרגמל. ובל נשכח את ציטוטו הגדול ביותר של איל התקשורת החזק בארץ; ״אני שונא את העיתונות״.
אם הוא לא היה אומר את זה – לעולם אי אפשר היה להמציא את זה יותר טוב

אז לאן הגענו?
אנחנו המומים, מותשים, ואפילו עוד לא שתינו את הקפה של הבוקר ועוד לא עישנו סיגריה. הזריקו לנו עוד קצת סמי הרדמה שלא נתקומם רק נמשיך לזרום אחרי פנטזיות הכסף וההצלחה המדומות שמרוחות על שלטי החוצות בעיר.

פילים ימשיכו לדבר על בני אדם בתוך הכלוב
ובני אדם ימשיכו לדבר על פילים בחדר
וכל עוד השמש תמשיך לזרוח – אנחנו נמשיך להתגלגל

רשימת קניות, שוב

למכירה: (אפשר גם להשכיר)

מראה שעובדת
חולצה שמכסה
נעליים עם מקום לרגליים
ואופניים עם פדלים
מים שאפשר לשתות וקולה בצבע שחור (וגם יש בה בועות)
כיסא גלגלים שמתגלגל
משוואה שמצליחה להוכיח
משקפיים שאפשר להרכיב על האף
וכלב שנובח
מדים שאפשר להיראות בהם חשוב
ועניבה שנהוג לקשור על הצוואר
ניירות כסף כאלה ששווים ערך מדומיין שנמדד במספר שמרוח על גבם
שלט עצור שמסמן לעצור
מנורה כתומה שמאירה אור כתום ברחוב
זקן ארוך שמסתיר את כל הפנים
מבטא צרפתי
מבטא אמריקאי
מבטא בריטי
מבטא לא ברור
כובע משומש שטייל בשלוש יבשות
כובע שחור של דוס שחור
שלט של כלב שאבד עם המספרים המקוריים של בעל הכלב
רמזור אדום שמסמן לעצור ורמזור ירוק שמצווה ללכת
סבתא תימניה מקומטת שלבושה כמו ג׳ק ספארו
ושולחן לחנות את המכנסיים לידו
מגש פיצה ריק שאכלו את כל הפיצה שחיממה אותו (המגש עדיין חם!)
המון המון ארגזי קרטון חומים שמלאים בתכולה
ציור מכוער
ציוד משומש
עשר לחמניות בעשר שקל
חיסול (מלא)
אוזניות ששמים על האוזניים
מלא מלא מלא כיפות
מקום בתור ממש ארוך
חתול אחד שמן
ועוד להקה של חתולי רחוב רזים ומכוערים

כל זה נשמע ברור מאליו
אז למה יש כל כך הרבה דברים אחרים שלא ברורים?

מלחמות היהודים האחרונות

אחיי, שותפות הגורל ההיסטורית שלנו עומדת בפתחו של יום אפל.
מתוך חשכת המעמקים עולה שטן שהאמנו כי חלף מן העולם וקלשונו מורה למאמיניו לשטוף את אדמתינו בדם ילדינו ונשותינו. אל תתבלבלו – השד תופס דמויות רבות, אל לנו לסמוך על אף אחד מלבד בני עמנו ולא תיפול החרב על צווארנו.

אומות העולם הנאורות שהוליכו אותנו שולל במורד מדרונות השאול בהם אנו נמצאים אוטמות את אוזניהן ופיהן אל מול הזוועות שעומדות להתחולל, אני קורא אל אנשי העולם – אל תטביעו את ראשכם בידיים, אל תעצמו את עיניכם, ההיסטוריה עומדת לפתוח פרק חדש ולהטיל את ילדינו ואת ילדיכם ואי אפשר לדעת איך ייחתם הקרב הראשון או כמה נפגעים ייפלו בשבי – הרימו ידיכם וצאו מהבית ושנו כבר עכשיו את מהלך רגליכם
קומו אזרחים! קומו בני אדם!
העירו את הרעש הכבוי בכם פנימה, תאכלו את מה שאתם רוצים לאכול, תשתו את כל הבירה, תעשנו את מה שאתם רוצים לעשן, ותזיינו את כל מי שתרצו – תשתינו על דפי ההיסטוריה שמתעקשים לשחזר את כל מה שקרה כבר, הסיטו את כל הכדור הזה הצידה שייפול החוצה מהמסלול – ואל תצפו לאוטופיה היסטרית וגם לא לסדר מושלם, אתם לא מכונות וגם לא יצורי פרא-אתם בני אדם פשוטים

וכשניפגש בצד השני של העלטה לפנינו וכולנו כבר בטח מלאכים – נסתכל מטה אל בנותינו ובנינו ונדע שאיננו חולמים

הכאוס, הפחד והטרור יוסרו מעלינו והאומה היהודית בציון תשוב לשגשג במלוא תפרחתה, עוד יגור זאב עם כבש ואריה ירבץ עם גדי ונכתת חרבותינו לאתים תחת צילה הפרוש של סוכת השלום.